על מנת לשמור על המרחב הזוגי ולא לתת למרחב ההורי לכסות אותו, על הזוג להכין עצמם לזמן של לאחר הלידה – מנהלת המרכז להורות משמעותית – גילית אבטליון עם טיפים לשיח מועיל ומקרב

אני אוהבת לראות את הזוגות הצעירים המדברים על היריון בלשון רבים, מחזיקים ידיים בהתרגשות ורואים את העתיד עם התינוק כשיא הזוגיות והאושר.

בסדנאות להורות מתחילה, הייתי מבקשת מזוגות צעירים בהיריון ראשון לצייר את עצמם אחרי הלידה ולהסביר את הציור. הציורים היו בצבעים רכים, אופטימיים ומה שמשותף היה לכולם- תחושה עתידית של אושר ואור גדול, תחושה של מימוש הזוגיות לשיאים חדשים. התינוק, שהינו פרי אהבה משותפת, יחזק ויעצים את הקשר הזוגי ואת האהבה.

התקופה שלאחר הלידה, בה בני הזוג הופכים להורים. לידת ילד למשפחה היא שינוי מאוד גדול, מאירועי החיים המשפיעים ביותר. מזוג חופשי המנהל את חייו על-פי הצרכים, ההעדפות והרצונות האישיים והזוגיים – משתנה סדר היום של ההורה ע”פ הצרכים של היילוד.  מעבר זה, של התרחבות המשפחה, מביא התרגשות ושמחה אך יכול להתבטא כתקופה של משבר והתמודדות זוגית, של קונפליקטים זוגיים וגם אישיים.

לפני הלידה הזוגיות הייתה בעדיפות עליונה, ואחרי הלידה היא יורדת לסוף סדר העדיפויות. הזוג מתנהל בעייפות פיזית ומנטלית. המעורבות של המשפחה המורחבת ובעיקר הסבים והסבתות רבה יותר ויש לחשוב איך נעזרים בהם בלי מעורבות יתר ובלבול.

התלות של התינוק בהורים היא תלות של חיים. ללא טיפול אינטנסיבי של 24/7 התינוק לא ישרוד, וזו טלטלה. התפקיד חדש ומחייב: להיות אמא, להיות אבא. עוצמת התפקיד מטלטלת ומרגע שהפכתם להיות הורים-זה לכל החיים!

המעבר

המעבר עלול לגרום למשבר אישי וזוגי. בשלבים הראשונים שלאחר הלידה כ-85% מהנשים סובלות מתופעה הקרויה “בייבי בלוז”- זו תופעה המופיעה בשבועות הראשונים שלאחר הלידה. האם רגישה יותר, נוטה לכעוס ולבכות, חווה רגשות בעוצמה רבה. נוטים לייחס זאת לשינויים ההורמונליים שהאם עוברת. אך מה על האב? גם הוא עכשיו רגיש מאוד, בוחן את תפקידו החדש והאחריות הגדולה והחדשה שעל כתפיו.

בתקופה זו, שלאחר הלידה, המשפחה משתנה, הפכתם משניים לשלושה או ארבעה. חלוקת התפקידים בין בני הזוג משתנה. העבודה סביב התינוק, תחזוקת הבית, הנטל הכלכלי גדל, הפנאי האישי והזוגי מצטמצם, תחושת האחריות והמחויבות הרגשית כבדה והמרחב ההורי והטיפול האינטנסיבי בתינוק צובעים את המרחב הזוגי.

על מנת לשמור על המרחב הזוגי ולא לתת למרחב ההורי לכסות אותו, על הזוג להכין עצמם לזמן של לאחר הלידה. לזכור שזוגיות אינה מובנת מאליה ויש לשמרה ולשומרה, לתחזק אותה ולא לסמוך רק על האהבה שהתחילה את דרככם יחד:

מיומנות שיח, בקשת עזרה, התייעצות ושיתוף פעולה חייבים להיות עוד לפני הלידה.

  • חשוב לדבר על הציפייה ההדדית, על הציפייה האישית בלהיות אמא/אבא.
  • לכתוב עכשיו כשאתם בהריון מכתב לבן/בת הזוג. במכתב אתם מפרטים את כל התכונות הטובות והסיבות שגרמו לכם להתאהב זו בזו.  המכתב נשאר אצלכם במקום אישי וזמין לכם (בארנק/ ביומן/ במגירת השידה). בכל קונפליקט/משבר תוציאו את המכתב וקראו בו לעצמכם.
  • פנו זמן פעם בשבוע/שבועיים ואפילו אחת לחודש (כשהירח מלא) לעצמכם בלבד. זה הזמן להיעזר במשפחה המורחבת. צאו מהבית לסרט, קפה או אפילו הליכה רגלית בשכונה.
  • אמרו לפחות משפט אחד של עידוד, משפט חיובי לבן/בת הזוג כל יום.
  • געו זה בזו. החזיקו ידיים, השעינו ראש על הכתף, תתחבקו, תתנשקו גם אם אין סקס.. (בגלל שאי אפשר/אין כוח/אין מתי..) המגע חשוב לקשר!
  • פנו זמן לשיחה ולעדכון יומי כל ערב בלי טלפונים /מיילים/טלוויזיה ותסתכלו זה על זו בעת השיחה.
  • אל תתנו לסביבה ומשפחה ומורחבת להיכנס לזוגיות. ניהול הזוגיות הינו שלכם בלבד.
  • אל תשוו לזוגות אחרים ואל תשוו את התפקידים בניכם.
    צאו מתוך הנחה שכל אחד ואחת מכם עושה את ה100% שלו בתוך ה50% של המגרש הזוגי.
  • השאירו לכם תחביב, תחומי עניין לכל אחד מכם בנפרד. אל תוותרו על התפתחות אישית.
  • לא לשכוח, הורות וזוגיות זקוקות להדרכה וייעוץ. אם נתקלים בשאלות/ קונפליקטים, לכו לייעוץ